ערבית מדוברת במונית: המשפטים שצריך מהרגע שנכנסים

מונית היא אחד המקומות הכי טובים להתחיל בהם לדבר ערבית. השיחה קצרה, צפויה, ויש בה בדיוק את מה שצריך: ברכה, יעד ומחיר. הנה שיחה אמיתית מהסוג ששומעים בירושלים, משפט אחר משפט.

1. הנהג פותח

مرحبا! لوين بدك تروح؟
מַרְחַבַּא! לְוֵין בִּדַּכּ תְרוּח?
שלום! לאן נוסעים?

כדאי לשים לב ל-בִּדַּכּ, ׳רוצה׳. זו אחת המילים השימושיות ביותר בערבית המדוברת, ובספרותית היא לא קיימת בכלל.

2. אומרים לאן

بدي أروح عباب العامود
בִּדִּי אַרוּח עַ בַּאבּ אִל-עַמוּד
אני רוצה לנסוע לשער שכם

3. המחיר

تمام، عشرين شيكل. ماشي؟
תַּמַאם, עִשְׁרִין שֵׁיקֶל. מַאשִׁי?
בסדר, עשרים שקל. מתאים?

4. מתמקחים

كتير! خمسطعش؟
כְּתִיר! חַמַסְטַעַשׁ?
יותר מדי! חמש עשרה?

במדוברת המספרים מתקצרים: ׳חמש עשרה׳ הופך ל-חַמַסְטַעַשׁ. בספרותית זה נשמע אחרת לגמרי.

5. סוגרים עסקה

يا زلمة… ماشي، يلا اطلع
יַא זַלַמֶה… מַאשִׁי, יַאללָה אִטְלַע
נו באמת… בסדר, יאללה תעלה

מה לוקחים מכאן

• מַאשִׁי: ׳בסדר׳, ׳מתאים׳. עובד כמעט בכל שיחה.
• בִּדִּי ו-בִּדַּכּ: ׳אני רוצה׳ ו׳אתה רוצה׳, בסיס לאינסוף משפטים.
• ההתמקחות היא חלק מהשיחה, לא עלבון. משפט קצר וחיוך עושים את העבודה.

לקרוא משפטים זה התחלה טובה, אבל הם נכנסים לראש רק כשאומרים אותם בקול. בלולו אפשר לתרגל בדיוק את השיחה הזו מול נהג וירטואלי שעונה בקול, בערבית ירושלמית, עם משוב בעברית בסוף. רשימת ההמתנה פתוחה.